שו"ת על שמואל ב כג:ב

וכשיגבור יסוד המים יתגאה על בני אדם ויעיז פנים כנגדם ויהרוג וישלול אין מציל כדכתיב (נחמי' ט') מים עזים וכתי' המים הזדונים (תלים קכ"ד) וכנגד ארבע אלו יש תקון בתורתנו הקדושה התורה נמשלה לאש אש דת למו. הלא כה דברי כאש. ולמים (תענית דף ז') לעפר אין ד"ת מתקיימים אלא במי ששם עצמו כעפר וכו' צדיקים נדמה להם כהר (סוכה נ"ב.) והסירותי את לב האבן. וכפשיט יפוצץ סלע את הכל התורה מתקנת (עי' קדושין ל':) לרוח. רוח ה' דבר בי (ש"ב כ"ג) הנמר גובר בו יסוד המים לפיכך הוא עז: הנשר יסוד הרוח: הארי יסוד האש: הצבי דע כי הוא גס וכבד בשר הרבה אלא שהב"ה דחק את בשרו בתוך עורו עד מאד שמחמת כך הוא רץ והוצרך לו זה לפי שהוא גדל בהרים במדברות ואם לפי כובד בשרו היה מהלך לא היה מגיע למקומות הצריכים לו להתפרנס ולברוח מפני החיות ומאחר שנשאר בשרו דחוק בתוך עורו אין מונע ממנו המרוצה לכך אמרו ז"ל (גיטין נ"ז) צבי אין עורו מחזיק את בשרו הרי לך שהצבי לכובד בשרו הוא כנגד יסוד העפר וכנגד ד' יסודות אמר שירגילם לעשות רצון אבינו שבשמים: